|
|
|
|
עיקרי עמדות התנועה/ מצע התנועה/ יוני 2001
מרכזי האוכלוסיה שלנו פרוצים כיום לחלוטין בפני מחבל מתאבד או מחבל המבקש לירות באזרחים תמימים.
כדי לשים קץ למרחץ הדמים המתרחש במרכזי האוכלוסיה שלנו הוקמה תנועת "גדר לחיים"-התנועה הציבורית להקמת גדר הפרדה/ גדר ביטחון. "גדר לחיים" הינה תנועה בלתי מפלגתית הפועלת להקמת גדר ביטחון בין מרכזי האוכלוסיה הפלסטינית לאוכלוסיה הישראלית, שתמנע את הפיגועים הקשים הניחתים על תושבי המדינה ותפסיק את המימוש הזוחל של "זכות השיבה" לתוך גבולות הקו הירוק, על ידי ערביי השטחים (עד עתה "התנחלו" כ- 100,000 מערביי השטחים בתוך גבולות הקו הירוק).
גדר ביטחון מעין זו תוכל, לדעת מומחי בטחון, לצמצם באורח דרמטי או אף לסכל את יכולתם של ארגוני הטרור להחדיר מחבלים למרכזי האוכלוסיה שלנו.
התנועה אינה קובעת כל עמדה בויכוח הפוליטי באשר לעתידם של השטחים ופרטי ההסדר עם הפלסטינים אם וכאשר יגיע זמנו. הקמת גדר ההפרדה, כפי שהתנועה רואה אותה
אינה מחייבת נסיגה כלשהיא משטחי יהודה ושומרון או פינוי מתנחלים
– עובדה המקלה באופו ניכר על ישומה של תוכנית זו.
היכן תעבור גדר הביטחון?
מן הראוי להשאיר את נושא מיקומה המדוייק של גדר הביטחון, להחלטת ממשלת ישראל, אולם ברור כבר עתה כי גדר זו, אשר אורכה נאמד במאות קילומטרים, חייבת ליצור הפרדה מוחלטת בין האוכלוסיה הפלסטינית לבין האוכלוסיה הישראלית. גדר ביטחון זו תוכל ליצור, תוך זמן קצר יחסית, הגנה אפקטיבית לתושבי מדינת ישראל.
מה יעלה בגורלן של ההתנחלויות?
לא ניתן לכלול באיזור המוגן, את כל ההתנחלויות המבודדות בשטחי יהודה ושומרון, שכן חלקן נמצא בעומק השטחים, רחוק מן הקו הירוק. עם זאת, לדעת התנועה, יש לכלול בתוך האיזור המוגן, ריכוזי אוכלוסיה ישראליים גדולים, ביהודה ושומרון ואת איזור החיץ האסטרטגי בבקעת הירדן שאין בו כמעט אוכלוסיה פלסטינית.
על צה"ל לעשות כל שלאל ידו כדי להגן גם על תושבי התנחלויות, אשר לא יהיו בתוך האיזור המוגן. לדעת מומחי ביטחון, תשחרר הקמת גדר בטחון כוחות רבים העסוקים בניסיון למנוע חדירת מחבלים דרך קו התפר הפרוץ, למשימות הגנה על תושבי ההתנחלויות המבודדות.
היכן תעבור הגדר באיזור ירושלים?
הויכוח הפוליטי באשר למתווה ההסדר באיזור ירושלים, בו אין לתנועה כל עמדה, אינו צריך למנוע את ישומה היעיל של תוכנית ההפרדה המוצעת גם באיזור זה. ואולם, לדעת התנועה, במצב הנוכחי בו אין בטווח הנראה לעין סיכוי להשגת הסדר מדיני, חייבת גדר הביטחון לעבור
מחוץ
לגבולות ירושלים רבתי, תוך יצירת חיץ בינה ובין שאר שטחי יהודה ושומרון. יש לקבוע בגדר הביטחון באיזור זה (כמו גם באיזורים אחרים) נקודות מעבר בין מזרח ירושלים לבין שטחי יהודה ושומרון, בהן תתבצע ביקורת בטחונית קפדנית. בדרך זו יהיה ניתן להפחית למינימום את הסיכוי להחדרת חומרי חבלה ומתאבדים לתוך שטחי מזרח ירושלים ומשם גם לריכוזי האוכלוסיה בישראל.
האם אכן יכולה גדר בטחון מעין זו להיות הרמטית?
הקמת גדר בטחון מעין זו תצמצם באורח דרמטי או אף תמנע את הפיגועים דוגמת אלו אשר ארעו לאחרונה בריכוזי האוכלוסיה הישראלית. "קו התפר" פרוץ כיום לחלוטין ומדי יום נכנסים לתוך שטחי מדינית ישראל, באופן בלתי חוקי, רבבות פועלים פלסטינים. לשם השוואה, ניסיונות חדירה דרך גבול הצפון מסוכלים בקלות רבה בשל קיומה של גדר מערכת באותו איזור. זאת ועוד, כבר היום מתקשים מחבלים לעבור משטחי רצועת עזה לתחומי ישראל למרות שהגדר סביבה אינה שלמה ואינה נשמרת כראוי. בכדי להגדיל את יעילותה של גדר הבטחון יש להקים כח ביטחון מיוחד למניעת חדירות דרך גדר הביטחון.
האם עלולה תוכנית גדר ההפרדה המוצעת להתפרש כהכרה בריבונות פלסטינית על השטחים?
התוכנית המוצעת אינה יכולה ואינה צריכה להתפרש, כשלעצמה, כהכרה כלשהיא בריבונות פלסטינית על השטחים שלא יכללו באיזור המוגן. הקמת גדר הביטחון אינה כרוכה בנסיגה כלשהיא או בהזזת אוכלוסיה ישראלית. מטרתה של גדר הביטחון הינה, כאמור, למנוע חדירת מתאבדים ומפגעים. יתר על כן, אין כל מניעה, לאחר הקמת גדר הביטחון, בתוואי הנדרש - הקצר ביותר האפשרי (כדי לסיימה במהירות), כי ממשלת ישראל תחליט על הרחבת האיזור המוגן.
האם עלולה תוכנית גדר ההפרדה המוצעת להתפרש בעיני העולם הערבי
כ"התקפלות" נוספת כפי שפורשה הנסיגה מלבנון?
כאמור, אין תוכנית הקמת גדר הביטחון כרוכה בהסגת כוחות או בהזזת אוכלוסיה ואין משמעותה נסיגה מן השטחים. לפיכך לא צפוי כי תוכנית זו תתפרש כצעד של חולשה מצד מדינת ישראל. ההפך הוא הנכון, הקמת גדר הביטחון תביא, למספר רווחים אסטרטגיים חשובים ביותר: (א) ניטרול יכולתם של הרשות הפלסטינית וארגוני הטרור לפגוע כרצונם בתושבי מדינת ישראל ולהשפיע על שגרת חייהם - דבר העשוי להביאם לידי הכרה כי הדרך היחידה הפתוחה בפניהם הינה משא ומתן; (ב) מניעת פיגועי הטרור תחסוך מישראל את הצורך להגיב ביד קשה כנגד הפלסטינים ועל ידי כך תשפר את מצבה של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית; (ג) שיחרור כוחות לצורך משימות הגנה ומשימות אחרות בתוך שטחי יהודה ושומרון, ייעל את פעילותם של כוחות הבטחון בשטחי יהודה ושומרון; (ד) הפסקת מימוש "זכות השיבה" לתוך גבולות הקו הירוק על ידי ערביי יהודה ושומרון.
מהיכן תגייס מדינת ישראל את המשאבים הדרושים להקמת גדר הביטחון?
לדעת מומחי כלכלה, הקמת גדר הביטחון הינה בגדר יכולתו של המשק הישראלי
והינה אף כורח כלכלי.
יש לזכור כי בעקבות המצב הנכפה על ידי אירגוני הטרור הפלסטינים נגרם למשק הישראלי נזק כבד: (א) הוצאות ביטחון עצומות על אבטחה מוגברת בתוך שטחי הקו הירוק; (ב) עלויות טיפול ושיקום הנפגעים ומשפחותיהם; (ג) פגיעה אנושה בתיירות - מקור הכנסה משמעותי של מדינת ישראל; (ד) פגיעה קשה במשק כתוצאה מהעדר השקעות חוץ, גניבות רכב וציוד אחר במאות מליוני דולרים בשנה, אובדן ימי עבודה, הפרעות קשות בתנועה, ירידה במורל הלאומי והגברת המיתון כתוצאה מכך; (ה) שינוי המאזן הדמוגרפי בין האוכלוסיה היהודית והערבית בגבולות הקו הירוק – המסב למשק ולחברה נזק עצום שקשה להעריכו.
נזקים אלו, לדעת מומחי כלכלה, נצברים לסכומים גדולים אף יותר מעלות חד פעמית של הקמת גדר הביטחון והסכומים השנתיים הנדרשים לשמירה עליה - כך שישום התוכנית המוצעת אינו נטל כלכלי - אלא דווקא כורח כלכלי, בנוסף להיותו גם כורח ביטחוני.
לסיכום.
בעבר הועלו מספר תוכניות לגידור השטחים וליצירת חיץ בין האוכלוסיה הפלסטינית לאוכלוסיה הישראלית. תוכניות אלו נגנזו ולא יושמו עד עתה. ואולם, פיגועי ההתאבדות האחרונים, המחישו בצורה קשה ומעוררת פלצות את הקלות הבלתי נסבלת בה נקטלים חיי אדם במדינת ישראל.
חיי אדם במדינת ישראל הפכו להפקר!
אי ישומה של תוכנית זו עלול להסב למדינת ישראל מאות רבות של הרוגים ופצועים ולהשרות אוירה מתמדת של טרור ופחד על אוכלוסית המדינה - עד כי בסופו של דבר תאלץ מדינת ישראל ממילא, ליישם תוכנית זו. ישומה של תוכנית זו חשוב אף בכדי לעצור את המימוש הזוחל של זכות השיבה לתוך גבולות הקו הירוק.
על מנת לחסוך בחיי אדם וכדי למזער את הנזקים האדירים הצפויים למדינה - יש להתחיל, מיד וללא כל דיחוי, בישומה של תוכנית זו.
תנועת "גדר לחיים" תשא את הדגל במאבק הציבורי להשגת מטרה זו במהירות האפשרית, עד להשלמת הקמת כל גדר הביטחון.
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
עיקרי עמדות התנועה |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
