17.6.2002

בג"ץ מס' 5193/02

בבית המשפט העליון בירושלים

בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק

העותרים:

1. תנועת גדר לחיים - להקמת גדר הפרדה

2. אילן ציאון, עו"ד - יו"ר תנועת גדר לחיים

3. עדי ברוך, עו"ד - סגן יו"ר תנועת גדר לחיים

כולם ע"י ב"כ עוה"ד אילן ציאון ו/או עדי ברוך
ו/או עו"ד לימור ברוך

- נ ג ד -

המשיבים:

1. ראש ממשלת ישראל, מר אריאל שרון
לשכת ראש הממשלה
רח' קפלן 3, הקריה, ירושלים 91919

2. שר הביטחון, מר בנימין בן אליעזר
משרד הביטחון
רח' קפלן, הקריה תל-אביב 61909

3. השר לביטחון פנים, מר עוזי לנדאו
המשרד לביטחון פנים
רח' קפלן, הקריה תל-אביב 61909

כולם ע"י פרקליטות המדינה
רחוב צאלח א- דין 29
ירושלים
טל. 6466666-02

עתירה למתן צו על תנאי

בית משפט נכבד זה מתבקש להוציא צווים על תנאי אשר יופנו אל המשיבים, המורים להם כדלקמן:

א. צו על תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יתן בית משפט נכבד זה צו קבוע בו יורה להם, לקבוע לאלתר נקודות ביקורת ביטחוניות בהן יחוייבו פלשתינים תושבי יהודה ושומרון המבקשים להיכנס לישראל - להיבדק טרם כניסתם לישראל.

ב. צו על תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יתן בית משפט נכבד זה צו קבוע בו יורה להם לתכנן, לאשר ולבצע לאלתר, בתוך זמן שיקצוב, תוכנית להקמת גדר מערכת ביטחונית רציפה ומלאה בשילוב אמצעי אבטחה, פיטרול והתרעה ומרכיבי בטחון נוספים ככל שיידרש (להלן - "גדר ביטחונית") - בתוואי שייקבע על ידם - בין ריכוזי האוכלוסייה הפלשתינית ביהודה ושומרון לבין ריכוזי האוכלוסייה הישראלית - אשר תמנע כניסה של פלשתינים לריכוזי האוכלוסייה הישראלית, שלא דרך נקודות ביקורת ביטחוניות.

ג. צו על תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יתן בית משפט נכבד זה צו קבוע בו יורה להם לתכנן, לאשר ולבצע את הקמת הגדר הביטחונית, המפורטת בסעיף ב' לעיל, בלוח הזמנים הקצר ביותר, נוכח מצב החירום הביטחוני החמור בו נתונה מדינת ישראל.

ד. צו על תנאי המורה למשיבים כדלקמן:

1. לבוא וליתן טעם מדוע אין פלשתינים המבקשים להיכנס לישראל מחוייבים לעבור בדיקה ביטחונית טרם כניסתם?

2. לבוא וליתן טעם מדוע אין המשיבים קובעים נקודות ביקורת בהן יהיה על פלשתינים המבקשים להיכנס לישראל לעבור בדיקה ביטחונית טרם כניסתם?

3. לבוא וליתן טעם כיצד יתכן כי למרות שהפלשתינים תושבי יהודה ושומרון מחוייבים בהשגת היתר על מנת להיכנס לישראל, אין הם מחוייבים בהצגת היתר זה במעמד כניסתם לישראל?

4. לבוא וליתן טעם כיצד יתכן כי בין נקודות הביקורת הביטחוניות הפרושות כיום בשטח שבין ריכוזי האוכלוסייה הפלשתינית ביהודה ושומרון לבין ריכוזי האוכלוסייה הישראלית, לא מחברת גדר ביטחונית כלל, משל היו נקודות ביקורת אלו "שערים ללא גדר"?

5. לבוא וליתן טעם כיצד יתכן כי למרות שהגדר הביטחונית אשר הוקמה בגבול רצועת עזה, הוכיחה את יעילותה הרבה במניעת חדירת מחבלים, לא מוקמת גדר ביטחונית דומה בין ריכוזי האוכלוסייה הפלשתינית לריכוזי האוכלוסייה הישראלית?

6. לבוא וליתן טעם מדוע מתכוונים המשיבים מס' 1 ו- 2, לפי הפרסומים, להקים גדר ביטחונית חלקית באורך 110 קילומטרים בלבד, אשר תחסום כ- 30% בלבד מרוחב "המעבר" בין ריכוזי האוכלוסייה הפלשתינית הגדולים לבין ריכוזי האוכלוסייה הישראלית - ולא גדר ביטחונית אשר תחסום את כל "המעבר" האמור (שרוחבו כ- 350 ק"מ)?

7. לבוא וליתן טעם מדוע נוכח מצב החירום הביטחוני החמור בו נתונה מדינת ישראל, אין המשיבים פועלים בלוח הזמנים הקצר ביותר האפשרי להקמת גדר ביטחונית רציפה לכל רוחב "המעבר" האמור?

8. לבוא וליתן טעם מדוע התעלמו עד עתה המשיבים מממצאי ומסקנות דו"ח מבקר המדינה משנת 1998, אשר הצביע על ליקוי חמור שהתבטא בעובדה כי בין ריכוזי האוכלוסייה הפלשתינית לריכוזי האוכלוסייה הישראלית לא מוצב כל מכשול פיזי יעיל למניעת מעבר בלתי מבוקר של פלשתינים לישראל ומדוע אין המשיבים ממהרים לתקן את הליקוי האמור?

9. לבוא וליתן טעם מדוע לא ישמו עד עתה המשיבים, ומדוע אין הם מיישמים את המלצתו של ראש שירות הביטחון הכללי להקמה מיידית של חיץ בטחוני בין ריכוזי האוכלוסייה הפלשתינית לריכוזי האוכלוסייה הישראלית?

ואלה נימוקי העתירה:

I תמצית העתירה

1. עניינה של עתירה הינו הימנעותם הבלתי סבירה של המשיבים מנקיטה בשני צעדים הכרחיים, המשלימים זה את זה, למניעת כניסת מחבלים לריכוזי אוכלוסייה בישראל:

(1) חיוב פלשתינים המבקשים להיכנס מיהודה ושומרון לישראל להיבדק במעברי ביקורת ביטחוניים טרם כניסתם לישראל.

(2) הקמת גדר ביטחונית רציפה ומלאה בין הריכוזים הגדולים של האוכלוסייה הפלשתינית ביהודה ושומרון לבין ריכוזי האוכלוסייה הישראלית, אשר תימנע מפלשתינים את האפשרות להיכנס לישראל שלא דרך מעברי ביקורת ביטחוניים מסודרים.

2. העותרים יטענו כי הימנעותם של המשיבים מנקיטת הצעדים האמורים כמו גם נסיונם, לאחרונה, לנקוט בצעדים חלקיים הכוללים תוכניות להקמת גדר בטחונית חלקית ומקוטעת, פוגעים קשות בזכות היסוד של אזרחי ישראל להגנה על חייהם וגופם.

3. עוד יטענו העותרים כי שיקול הדעת העומד בבסיס מחדליהם האמורים של המשיבים נגוע בפגמים יסודיים כחוסר סבירות קיצוני, שרירותיות, שיקולים זרים וחוסר מידתיות. מחדליהם האמורים של המשיבים בולטים שבעתיים לאור התעלמותם העקבית מהמלצות הגורמים המקצועיים, בהם מבקרת המדינה וראשי זרועות הבטחון, המתריעים בפני המשיבים חזור והתרע על נחיצות הפתרונות האמורים.

4. העותרים יוסיפו ויטענו כי כתוצאה מן המחדלים החמורים המפורטים בעתירה זו, נהרגו מאות אזרחים ואלפים אחרים נפצעו וכי כל עוד לא יתוקנו מחדליהם של המשיבים ימשיכו להיהרג ולהיפצע אזרחים רבים נוספים. מכאן דחיפותה הרבה של העתירה.

העובדות המפורטות בעתירה זו נתמכות בתצהירו של מפכ"ל המשטרה לשעבר, רב ניצב (בדימוס) אסף חפץ וכן בתצהיריהם של העותרים מס' 2 ו- 3.

II העותרים

5. העותרת מס' 1 (להלן - "העותרת"), הינה תנועה א-פוליטית ובלתי מפלגתית אשר הוקמה ביום 1.6.01 למחרת פיגוע ההתאבדות במתחם "הדולפינריום" בו נרצחו 21 נערים ונערות. העותרת התאגדה ביום 20.3.02 כעמותה רשומה כדין בישראל. מטרותיה של העותרת כמוגדר במסמכי העמותה הינן: "הצלת חיי אדם על ידי הקמת גדר הפרדה שתמנע את חדירת המתאבדים והמפגעים למרכזי האוכלוסייה הישראלית". צילום תעודת רישומה של העותרת כעמותה מצורף לעתירה זו כחלק בלתי נפרד הימנה ומסומן נספח ע/1.

6. העותר מס' 2 משמש כיו"ר העותרת מיום הקמתה והעותר מס' 3 משמש כסגן יו"ר העותרת.

7. העותרת פעלה ופועלת מאז הקמתה להקמת גדר הפרדה ביטחונית בין ריכוזי האוכלוסייה הישראלית לריכוזי האוכלוסייה הפלשתינית, ללא קשר לעתידם הפוליטי של שטחי יהודה ושומרון וללא צורך בנסיגה או בפינוי התנחלויות. על פי מצעה אין העותרת מביעה כל עמדה באשר למיקומה המדוייק של הגדר הביטחונית, אלא דורשת כי גדר ההפרדה הביטחונית תיצור, למצער, הפרדה ביטחונית מוחלטת בין ריכוזי האוכלוסייה הגדולים של הפלשתינים לבין ריכוזי האוכלוסייה הישראלית.

III העובדות

א. פיגועי הטרור

8. מאז תחילת "אינתיפאדת אלאקצה" בספטמבר 2000 חשופים תושבי ישראל למתקפת הטרור קשה ביותר אותה ידעה מדינת ישראל מעודה. במהלך 20 החודשים האחרונים נרצחו כ- 500 מאזרחי ישראל - גברים, נשים, ילדים וטף ואלפים אחרים נפצעו. אזרחים תמימים הפכו ליעד עיקרי וזמין למעשי טרור המתרחשים מדי יום בכל רחבי הארץ. ירושלים, תל-אביב, חיפה, נתניה, חדרה, עפולה, ראשון לציון ופתח תקוה כמו גם ריכוזי אוכלוסייה נוספים הפכו בין לילה ליעדים עיקריים לפיגועי טרור ולמחזות זוועה.

9. רובם המכריע של פיגועי טרור אלו מתבצעים על ידי פלשתינים תושבי יהודה ושומרון המנצלים את העובדה כי בין ריכוזי האוכלוסייה הפלשתינית בשטחי יהודה ושומרון לבין ריכוזי האוכלוסייה בישראל לא קיימת גדר ביטחונית או כל מחסום פיזי יעיל אחר. נכון למועד כתיבת שורות אלו חדרו לא פחות מ- 108 מחבלים מתאבדים מיהודה ושומרון לריכוזי אוכלוסייה ישראלית וביצעו בהם פיגועי התאבדות, זאת בנוסף לעשרות מפגעים אחרים אשר ביצעו פיגועי ירי, הנחת מכוניות תופת ופיגועים אחרים.

10. להלן רשימה חלקית של פיגועי טרור והתאבדות גדולים אשר בוצעו כולם על ידי פלשתינים מיהודה ושומרון שחדרו באין מפריע לריכוזי אוכלוסייה ישראלית:

(1) 31.5.2001 - תל אביב - פיגוע התאבדות במתחם הדולפינריום - 21 הרוגים.

(2) 9.8.2001 - ירושלים - פיגוע התאבדות במסעדת "סבארו" - 15 הרוגים.

(3) 1.12.2001 - ירושלים - שני פיגועי התאבדות במקביל באזור כיכר ציון - 12 הרוגים.

(4) 2.12.2001 - חיפה - פיגוע התאבדות באוטובוס - 15 הרוגים.

(5) 9.3.2002 - ירושלים - פיגוע התאבדות בקפה "מומנט" - 11 הרוגים.

(6) 27.3.2002 - נתניה - פיגוע התאבדות בסדר הפסח במלון "פארק" - 30 הרוגים

(7) 31.3.2002 - חיפה - פיגוע התאבדות במסעדת "מצה" - 14 הרוגים.

(8) 7.5.2002 - ראשון לציון - פיגוע התאבדות במועדון - 16 הרוגים.

(9) 5.6.2002 - מגידו - פיגוע התאבדות בצמוד לאוטובוס - 17 הרוגים.

11. לשם המחשה, בין איזור ג'נין לבין הערים חיפה, עפולה וחדרה אין כל מכשול פיזי יעיל, קל וחומר גדר בטחונית רציפה. עובדה זו נוצלה היטב על ידי ארגוני הטרור הפלשתינים. לא פחות מ- 26 פיגועי טרור קשים בהם נרצחו 104 אזרחים ישראלים וכ- 700 אחרים נפצעו בוצעו על ידי מחבלים אשר יצאו מאיזור ג'נין וחדרו לתוככי ישראל תוך עקיפת מחסומי צה"ל המוצבים באיזור:

(1) 2.11.2000 - ירושלים - מכונית תופת בשוק מחנה יהודה - 2 הרוגים, 40 פצועים.

(2) 22.11.2000 - חדרה - מכונית תופת - 2 הרוגים, 55 פצועים.

(3) 9.3.2001 - כפר יעבץ - ירי לעבר רכב ישראלי - הרוגה אחת.

(4) 28.4.2001 - אום אל פחם - ירי לעבר רכב ישראלי - הרוג אחד, פצוע אחד.

(5) 25.5.2001 - חדרה - שני מחבלים מתאבדים - 12 פצועים.

(6) 16.7.2001 - בנימינה - מחבל מתאבד בתחנת רכבת - 2 הרוגים, 10 פצועים.

(7) 1.8.2001 - בית שאן - מחבל מתאבד באוטובוס - נלכד ע"י הנהג.

(8) 9.8.2001 - ירושלים - מחבל מתאבד במסעדת "סבארו" - 15 הרוגים, 80 פצועים.

(9) 12.8.2001 - קרית מוצקין - מחבל מתאבד בבית קפה "וול סטריט" - 15 פצועים.

(10) 9.9.2001 - נהריה - מחבל מתאבד - 3 הרוגים, 48 פצועים.

(11) 4.10.2001 - עפולה - מחבל יורה בתחנה המרכזית - 3 הרוגים, 14 פצועים.

(12) 7.10.2001 - קיבוץ שלוחות - מחבל מתאבד - הרוג אחד, 2 פצועים.

(13) 28.10.2001 - חדרה - פיגוע ירי - 4 הרוגים, 42 פצועים.

(14) 29.11.2001 - צומת כרכור - מחבל מתאבד - 3 הרוגים, 9 פצועים.

(15) 2.12.2001 - חיפה - מחבל מתאבד בקו 16 - 15 הרוגים, 30 פצועים.

(16) 9.12.2001 - צומת הצ'ק פוסט - פיגוע - 20 פצועים.

(17) 5.1.2002 - עפולה - מחבל מתאבד - הרוג אחד, 15 פצועים.

(18) 25.1.2002 - תל אביב- מחבל מתאבד בתחנה המרכזית הישנה - 23 פצועים.

(19) 7.3.2002 - צומת כרכור - מחבל משליך מטען - לא היו נפגעים.

(20) 12.3.2002 - קציר - ירי לעבר רכב ישראלי - 3 פצועים.

(21) 20.3.2002 - צומת מי עמי - מחבל מתאבד באוטובוס - 7 הרוגים, 30 פצועים.

(22) 21.3.2002 - ירושלים - מחבל מתאבד - 3 הרוגים, 71 פצועים.

(23) 30.3.2002 - תל אביב - מחבל מתאבד בבית קפה - הרוג ו- 40 פצועים.

(24) 31.3.2002 - חיפה - מחבל מתאבד במסעדת "מצה" - 15 הרוגים, 33 פצועים.

(25) 10.4.2002 - צומת יגור - מחבל מתאבד באוטובוס - 8 הרוגים, 20 פצועים.

(26) 5.6.2002 - צומת מגידו - פיצוץ מכונית תופת ליד אוטובוס - 17 הרוגים, 84 פצועים.

סך הכל: 104 הרוגים ו- 697 פצועים בפיגועים אשר נגרמו על ידי מפגעים שיצאו מאיזור ג'נין, בלבד.

12. לו היו המשיבים מקימים גדר ביטחונית רציפה ומלאה בין ריכוזי האוכלוסייה הפלשתינית הגדולים (כגון: ג'נין, שכם, טול כרם, רמאללה, קלקיליה וחברון), לבין ריכוזי האוכלוסייה הישראלית, הייתה נמנעת כניסתם של המחבלים אשר ביצעו את הפיגועים המפורטים לעיל לתוך ריכוזי האוכלוסייה הישראלים או לכל הפחות מצטמצמת באורח דרסטי.

13. תמונותיהם של 327 הילדים, התינוקות, בני הנוער, הקשישים, הנשים והגברים אשר נרצחו בין התאריכים 27.9.2000 (תחילת "אינתיפאדת אל אקצה") ליום 6.3.2002, כפי שפורסמו בעיתון "ידיעות אחרונות", מצורפים לעתירה זאת כחלק בלתי נפרד הימנה ומסומנים נספח ע/2.

שמותיהם של 424 הנרצחים מיום 27.9.2000 ועד ליום 1.4.2002, כפי שפורסמו בעיתון "ידיעות אחרונות", מצורפים לעתירה זאת כחלק בלתי נפרד הימנה ומסומנים נספח ע/3.

יודגש כי רשימות ותמונות אלו אינן כוללות עשרות רבות של אזרחים אשר נרצחו בפיגועי הטרור האחרונים.
כמו כן יצוין כי פיגועי טרור באמצעות מחבלים מתאבדים החלו להתבצע מספר שנים לפני תחילת אינתיפאדת "אל אקצה".
במהלך פיגועים אלו נהרגו אזרחים ישראלים רבים נוספים.
פיגועים אלו יכולים היו להימנע, או לכל הפחות להצטמצם למינימום, לו היו המשיבים מקימים מבעוד מועד גדר ביטחונית רציפה ומלאה, בדומה לגדרות המערכת המוצבות בגבול הצפון ולאורך רצועת עזה.

ב. מדיניות המשיבים ביחס לכניסת פלשתינים לישראל

14. בבירור שערכו במחלקה המשפטית של המינהל האזרחי באיזור יהודה ושומרון, נדהמו העותרים לגלות כי בהתאם לצו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן) התשכ"ח-1968 (להלן - "הצו"), פטורים פלשתינים תושבי יהודה ושומרון ורצועת עזה, המבקשים להיכנס לשטח ישראל ואשר בידיהם היתר כניסה לישראל מהוראת סעיף 7 לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן - "חוק הכניסה") המחייב כל אדם הנכנס לישראל להתייצב באחת מתחנות הגבול, שנקבעו ברשומות, ולהציג דרכון או תעודת מעבר בת תוקף!!
צא ולמד, פלשתיני המבקש להיכנס לישראל אינו מחוייב לעבור בנקודת ביקורת כלשהי טרם כניסתו לישראל!!

צילום מכתב הפניה של העותרים למינהל האזרחי מיום 12.6.02 וצילום הצו, מצורפים לעתירה זו כחלק בלתי נפרד הימנה ומסומנים נספחים ע/4 ו- ע/5 בהתאמה.

15. מציאות חוקית זו, יוצרת מצב אבסורדי ובלתי נסבל לפיו למרות שעל פלשתינים המבקשים להיכנס לישראל להצטייד בהיתר כניסה לישראל, לא חלה עליהם כל חובה להציג היתר זה במעמד כניסתם לישראל. יתרה מזאת, המשיבים לא טרחו לקבוע נקודות ביקורת ביטחוניות בהן יהיו פלשתינים הנכנסים לישראל מחויבים להיבדק ואף להציג את ההיתר שבידם.

16. כך נוצר מצב אבסורדי לפיו רשאים למעשה פלשתינים, על פי חוק, להיכנס לישראל דרך מאות ואלפי דרכים עוקפות, אשר חלקן עוברות מרחק מטרים ספורים מנקודות הביקורת הביטחוניות והמחסומים הצבאיים הפזורים בשטח!

17. לא זו אף זו, המשיבים לא הקימו גדר ביטחונית רציפה בין המעברים הקיימים ממילא בשטח ולפיכך יצרו מצב בו אין לפלשתינים המבקשים להיכנס לישראל כל סיבה או תמריץ לעבור דרך המעברים הקיימים. בחסות הפלשתינים אשר נכנסו בדרך זו לישראל, ואשר מספרם נאמד בדו"ח מבקר המדינה בכ- 20,000 ליום לכל הפחות (ראו סעיף 39 להלן), נכנסו מרבית מבצעי הפיגועים בישראל.

ג. ההכרח בחיוב פלשתינים המבקשים להיכנס לישראל להיבדק במעברי ביקורת

18. המצב החוקי לפיו רשאים פלשתינים להיכנס לישראל ללא כל בדיקה ושלא דרך נקודות ביקורת, מקשה עד מאד על זרועות הביטחון לבצע את תפקידם ולסכל את פיגועי הטרור. לו היו פלשתינים המבקשים להיכנס לישראל מחוייבים לעבור דרך נקודות ביקורת ביטחוניות, היה ניתן ללכוד בקלות רבה יותר את מבצעי הפיגועים בדרכם לישראל.

19. לשם המחשה, יצויין כי מדי יום נכנסים עשרות אלפי פלשתינים לישראל דרך שדות, מטעים ומאות דרכים עוקפות - מבלי שהדבר נחשב כלל לעבירה. יחד עם אותם עשרות אלפי פלשתינים נכנסים לישראל אף מבצעי הפיגועים. לו היו הפלשתינים הנכנסים לישראל מחוייבים לעבור דרך מעברי ביקורת ביטחוניים, היתה נמנעת ממבצעי הפיגועים האפשרות להיכנס לישראל בחסות אותם אלפים וכך גם הייתה משתפרת יכולתם של כוחות הביטחון לעצור מפגעים אלו.

20. לא זו אף זו, המצב החוקי האמור טומן בחובו תוצאה אבסורדית לפיה נערכות הבדיקות הביטחוניות היחידות למניעת חדירת המחבלים בתוך ריכוזי האוכלוסייה הישראלית - בכניסה לקניונים, תחנות מרכזיות, מסעדות, כבישים, מוסדות ציבור, מוסדות חינוך וכו' - ולא במעמד כניסת הפלשתינים לישראל!? יתר על כן, לשם מה מונפקים לפלשתינים היתרי כניסה לישראל אם ממילא איש אינו בודק היתרים אלו במעמד כניסתם לישראל. מדוע יתאמץ פלשתיני להשיג היתר כניסה לישראל אם ממילא ידוע לו כי לא יצטרך להציג את ההיתר האמור במעמד כניסתו לישראל!?

21. בכדי למנוע את המצב החמור לפיו מבצעי הפיגועים מגיעים ליעדי הפיגוע בחסות אלפי פלשתינים המגיעים מדי יום למקומות עבודה בישראל, יש לקבוע לאלתר נקודות ביקורת ביטחוניות בהן יהיו פלשתינים המבקשים להיכנס לישראל מחוייבים לעבור ולהיבדק. תוצאת מהלך שכזה תסייע, באופן ניכר, לזרועות הביטחון ליירט מבצעי פיגועים בדרכם ליעדי הפיגוע ותצמצם את כמות פיגועי הטרור.

ד. ההכרח בהקמת גדר ביטחונית

22. אין חולק כי הרוב המכריע של פיגועי הטרור אשר התבצעו בישראל ב- 20 חודשי "אינתיפאדת אל אקצה" בוצעו על ידי פלשתינים אשר נכנסו לישראל באין מפריע תוך עקיפת נקודות הביקורת הקיימות. אין גם חולק כי בין הריכוזים הגדולים של האוכלוסייה הפלשתינית ביהודה ושומרון דוגמת ג'נין, טול כרם, קלקיליה, רמאללה, שכם וחברון לבין ריכוזי האוכלוסייה הישראלית אין גדר ביטחונית כלל, קל וחומר גדר ביטחונית רציפה דוגמת גדר הביטחון המקיפה את רצועת עזה או גדר המערכת בגבול הצפון - המוכיחות מזה זמן רב את יעילותן הרבה.

23. היעלה על הדעת להסיר את גדר המערכת בלבנון ולאפשר כניסה חופשית לאלפי מחבלי החיזבאללה? היעלה על הדעת להסיר את גדר המערכת ברצועת עזה? ברור כי מעשים אלו, לו היו נעשים, היו גובלים בחוסר אחריות משווע וברשלנות פושעת. ממש כך יש לתפוס את מחדליהם של המשיבים המאפשרים למחבלי הפת"ח, החמאס והג'יהאד האיסלמי תנועה חופשית לתוך ריכוזי האוכלוסייה הישראלית!

24. בכדי למנוע את המעבר החופשי של מבצעי הפיגועים ליעדי הפיגוע בישראל אין מנוס מהקמת גדר ביטחונית רציפה ומלאה, בשילוב אמצעי בטחון והתרעה מתקדמים (דוגמת שבילי טשטוש, מיקוש, חיישנים וכיוצא בזה) אשר תיצור הפרדה מוחלטת בין ריכוזי האוכלוסייה הגדולים של הפלשתינים ביהודה ושומרון לבין ריכוזי האוכלוסייה בישראל.

25. הקמת גדר ביטחונית רציפה ומלאה הינה פתרון הכרחי, בלעדיו לא יוכלו כוחות הביטחון לספק בטחון לאזרחי מדינת ישראל. אירועי עשרים חודשי אינתיפאדת אל אקצה מוכיחים זאת. לו הייתה מוקמת גדר ביטחונית מבעוד מועד, היו פיגועי הטרור שארעו נמנעים כליל, או לכל הפחות מצטמצמים באורח דרסטי.

ה. פניות העותרים למשיבים

26. במהלך השנה שחלפה מאז הקמת העותרת פעלו העותרים לשם העברת מסרים למשיבים, במישרין ובעקיפין, בדרישה כי יפעלו להקמה מיידית של גדר ביטחונית בין ריכוזי האוכלוסייה הפלשתינית לריכוזי האוכלוסייה הישראלית. העברת מסרים זו בוצעה בשתי דרכים עיקריות. האחת - פניה ישירה למשיבים בעל פה, בכתב ובאמצעי התקשורת. השניה - פעילות ציבורית שמטרתה הייתה לעורר דעת קהל אשר תגרום למשיבים לבצע את חובתם האמורה.

27. במהלך חודש אוגוסט 2001 נפגש העותר מס' 2 עם המשיב מס' 2, שר הביטחון, והביע בפניו את החשיבות הגדולה בהקמה מיידית של גדר ביטחונית רציפה ללא קשר לעתיד שטחי יהודה שומרון. באותה פגישה הביע המשיב מס' 2 הסתייגות מרעיון הקמת הגדר הביטחונית.

28. זמן קצר לאחר מכן הגישו העותרים אל ראש הממשלה, המשיב מס' 1, שתי בקשות לקיום פגישה דחופה במטרה לשכנעו בצורך הדחוף בהקמת גדר ביטחונית. המשיב מס' 1 דחה את כל בקשות העותרים להיפגש עימו.

29. לפיכך פנו העותרים ביום 12.4.02 אל המשיבים מס' 1 ו- 2 במכתב המצורף לעתירה זו כחלק בלתי נפרד הימנה, המסומן נספח ע/6, בו דרשו מהמשיבים מס' 1 ו- 2 להכין לאלתר תוכנית להקמת מכשול פיזי יעיל והרמטי בין ריכוזי האוכלוסייה הפלשתינית והישראלית ולקבוע לאלתר לוח זמנים מפורט ליישום וביצוע התוכנית.

30. במכתבם האמור פירטו העותרים את האמור בדו"ח מס' 48 של מבקרת המדינה, הגב' מרים בן פורת, משנת 1998 בו התריעה כי המעבר של עשרות אלפי פלשתינים מדי יום מאזור יהודה ושומרון לישראל ללא היתר של מערכת הביטחון, מתאפשר בשל העדר מכשול פיזי באזורים לאורך קו התפר המקשרים בין ריכוזי אוכלוסייה בישראל לבין ריכוזי אוכלוסייה באיזור יהודה ושומרון. כמו כן הזכירו העותרים את דרישת ראש שירות הביטחון הכללי מממשלת ישראל לאשר הקמת חיץ פיזי בין הקו הירוק לשטחים בגדה המערבית כדי לצמצם את יכולתם של מחבלים להיכנס לתחומי הקו הירוק.

31. בתאריכים 18.4.02 ו- 12.4.02 הודיעו המשיבים מס' 1 ו- 2, בהתאמה, כי קיבלו את מכתבי הפניה של העותרים. הודעות המשיבים מס' 1 ו- 2 על דבר קבלת פנית המשיבים מצורפות לעתירה זו כחלק בלתי נפרד הימנה ומסומנות נספחים ע/7 ו- ע/8 בהתאמה.

32. תשובה לקונית ועמומה מטעם המשיב מס' 2 נשלחה לעותרים ביום 7.5.02.
המשיב מס' 1, לעומת זאת, לא מצא לנכון להשיב על מכתבם של העותרים עד עצם היום הזה.
תשובתו של המשיב מס' 2 למכתב העותרים מצורפת לעתירה זו כחלק בלתי נפרד הימנה ומסומנת נספח ע/9.

33. כמו כן פנו המשיבים ביום 5.5.02 אל המשיב מס' 3, השר לביטחון פנים, בבקשה, בין היתר, להיפגש עמו בדחיפות בכדי לדון עמו בצורך הדוחק בהקמת גדר ביטחונית. עד עתה טרם הגיעה תשובה למכתב זה. מכתב העותרים אל המשיב מס' 3 מצורף לעתירה זו כחלק בלתי נפרד הימנה ומסומן נספח ע/10.

34. כמו כן פעלו העותרים, בשיתוף מתנדבים רבים מכל רחבי הארץ, במהלך השנה האחרונה, ליצירת דעת קהל בקרב הציבור הישראלי בכדי להניע את המשיבים להקים גדר ביטחונית. בין היתר ערכה העותרת, כנסים גדולים בהשתתפות אישי ציבור מרכזיים וכן אירועי מחאה בכל רחבי הארץ, תחת הסיסמא - "גדר הפרדה - הדרך היחידה". בין היתר ערכה העותרת את האירועים הבאים במטרה להעביר למשיבים מסר חד משמעי לפיו עליהם לפעול להקמה מיידית של גדר ביטחונית (רשימה חלקית בלבד):

(1) 15.7.01 - כנס היסוד של התנועה.

(2) 20.7.01 - משמרת מחאה בתל אביב.

(3) 3.8.01 - משמרת מחאה ברעננה.

(4) 10.8.01 - משמרת מחאה בירושלים למחרת הפיגוע במסעדת "סבארו".

(5) 17.8.01 - משמרת מחאה בכפר סבא.

(6) 22.8.01 - כנס גדול בהשתתפות אישי ציבור.

(7) 31.8.01 - משמרת מחאה מול בית ראש הממשלה ומיצג הנחת אבן הפינה לגדר הביטחונית.

(8) 14.9.01 - משמרת מחאה ברעננה.

(9) 28.9.01 - משמרת מחאה בתל אביב.

(10) 12.10.01 - משמרת מחאה ברעננה.

(11) 19.10.01 - משמרת מחאה בתל אביב.

(12) 26.10.01 - משמרת מחאה בחיפה.

(13) 2.11.01 - משמרת מחאה בתל אביב.

(14) 8.11.01 - פגישה עם כבוד נשיא המדינה במשכן הנשיא בירושלים.

(15) 9.11.01 - משמרת מחאה בתל אביב.

(16) 23.11.01 - משמרת מחאה בתל אביב.

(17) 30.11.01 - משמרת מחאה ברעננה.

(18) 12.12.01-11 - הקמת אוהל מחאה בתל אביב ושביתת שבת במשך יומיים.

(19) 1.2.02 - משמרת מחאה בתל אביב.

(20) 5.4.02 - משמרת מחאה בתל אביב.

(21) 19.4.02 - משמרת מחאה ברעננה.

(22) 5.5.02 - משלוח מאות מכתבים לכל שרי הממשלה, חברי הכנסת וכל ראשי העיריות, ראשי המועצות האיזוריות וראשי המועצות המקומיות בישראל בבקשה להביע תמיכה ולפעול לשם הקמה לאלתר של גדר ביטחונית בין ריכוזי האוכלוסייה הפלשתינית לריכוזי האוכלוסייה הישראלית.

35. במהלך אירועי מחאה אלו חילקה העותרת עשרות אלפי עלונים ומדבקות לציבור הרחב. אירועי מחאה אלו זכו להד תקשורתי נרחב מכלי תקשורת בארץ ובעולם ויש להניח כי הדים מאירועים אלו הגיעו אליהם. כמו כן פנו העותרים מס' 2 ו- 3 באמצעות כלי התקשורת אל המשיבים בדרישה להקמה לאלתר של גדר ביטחונית.

36. כן הפעילה העותרת במהלך השנה האחרונה, ועודנה מפעילה, אתר אינטרנט המפרט את עמדות העותרת והפעולות המבוצעות על ידה וכן מציג מפה המפרטת תוואי אפשרי של הגדר הביטחונית, כמו גם תכנון מוצע למבנה הגדר הביטחונית ואמצעי האבטחה וההתרעה השלובים בה. באתר זה ביקרו למעלה מ- 50,000 איש. קטעים נבחרים מתוכן האתר, מצורפים לעתירה זו כחלק בלתי נפרד הימנה ומסומנים נספח ע/11.

37. למרות פניותיה החוזרות ונשנות של העותרת במישרין ובעקיפין אל המשיבים, בדרישה להקמת גדר ביטחונית, ולמרות התמשכות ואף התגברות פיגועי הטרור הרצחניים, בהם נהרגו מאות אזרחים חפים מפשע, לא הוחל כלל בביצועה של תוכנית כוללת להקמת גדר ביטחונית רציפה ומלאה. לאור זאת לא נותרה לעותרים ברירה אלא לפנות לבית משפט נכבד זה בבקשה למתן הסעדים המפורטים בעתירה זו.

ו. עמדת מבקרת המדינה

38. במסגרת דו"ח מבקר המדינה מס' 48, לשנת 1998 (להלן - "הדו"ח") בפרק שכותרתו "היבטים של ההיערכות מחדש בעקבות הסכמי הביניים" התריעה מבקרת המדינה על הליקוי החמור המתבטא בהעדר מכשול פיזי בין ריכוזי האוכלוסייה הפלשתינית והישראלית - דבר המאפשר את כניסתם החופשית של מחבלים לישראל (עמ' 11 לדו"ח):

"ניתוח מאפייני ההגעה של מחבלים מאיו"ש לישראל לביצוע פיגועים מלמד על כך שהמחבלים מנצלים את המרחב הפרוץ בין איו"ש לישראל ונהנים מתנועה כמעט חופשית ליעדי הפיגוע שלהם שלהם בתחומי הקו הירוק. היכולת של צה"ל למנוע פח"ע על ידי לכידת מחבלים ואמצעים לפיגועים במרחב התפר מצומצמת. לדעת משרד מבקר המדינה אין להשלים עם מצב שבו במשך שנים לא נעשתה כל פעולה יעילה וממשית במרחב התפר שיש בה כדי להכביד משמעותית על כניסתם של מחבלים מאיו"ש לישראל". ההדגשה לא במקור - העותרים.

העמודים הרלבנטיים מתוך הדו"ח מצורפים לעתירה זו כחלק בלתי נפרד הימנה ומסומנים נספח ע/12.

39. כמו כן, מציינת מבקרת המדינה בדו"ח כי למדינת ישראל נכנסים מדי יום לפחות 20,000 פלשתינים ללא אישור מערכת הביטחון (עמ' 9 לדו"ח):

"על פי דו"ח ועדת סגן הרמטכ"ל מינואר 1996 מספר הפלשתינים תושבי איו"ש שהועסקו בישראל והיו בעלי היתר עבודה, הסתכם ב 21,950 ואילו בפועל מספר המועסקים היה כפול ואף מעבר לכך. יוצא איפוא כי בכל יום חצו את מרחב התפר לכל הפחות כ- 20,000 תושבים פלשתינים שאינם בעלי אישורי שהייה בישראל".

40. את העובדה החמורה כי מדי יום חודרים לישראל עשרות אלפי פלשתינים ללא היתר, בהם מחבלים, תולה מבקרת המדינה בראש ובראשונה בהיעדר מיכשול פיזי בין מרכזי האוכלוסיה הפלשתיניים למרכזי האוכלוסיה הישראלית (עמ' 9 לדו"ח):

"משרד מבקר המדינה מעיר כי המעבר של עשרות אלפי פלסטינים מדי יום מאיו"ש לישראל ללא היתר של מערכת הביטחון, מתאפשר מכמה סיבות עיקריות:

העדר מיכשול פיזי (בעיקר באיזורים לאורך קו התפר המקשרים בין ריכוזי אוכלוסיה בישראל לבין ריכוזי אוכלוסיה באיו"ש). מאות דרכים הנפרצות על ידי הפלסטינים והחוצות את מרחב התפר, שבאמצעותן עוברים אלפי תושבים פלסטינים, ברגל, בכלי רכב ובמשאיות את קו התפר מדי יום ללא כל הפרעה ממשית…". ההדגשה לא במקור - העותרים.

41. עוד ציינה מבקרת המדינה (בעמ' 10 לדו"ח) כי:

"העדר טיפול ממשי בבעיית השבח"ים (שוהים בלתי חוקיים - העותרים), מאפשר חציה של אלפי פלסטינים את מרחב התפר, בלי שננקטת פעולה ממשית למניעת המעבר. כאמור, תופעה זו אף מתרחשת לעתים במרחק של עשרות מטרים ממחסומי צה"ל הפרוסים לאורך המרחב על ציר התנועה… משרד מבקר המדינה מעיר, כי בעיית השבח"ים קיימת גם במהלך תקופות שבהן הוטל סגר על איו"ש." ההדגשה לא במקור - העותרים.

42. באשר לאורכו של מרחב התפר מצויין בעמוד 2 לדו"ח כי זה מסתכם ב- 340 קילומטרים לערך: "מרחב התפר הוא רצועת שטח, המחברת בין שטח מדינת ישראל לבין אזור יהודה ושומרון (להלן- איו"ש). אורכו של מרחב זה כ- 290 ק"מ ועוד 50 ק"מ המהווים את הגבול המוניציפאלי של ירושלים"

43. כפי שניתן ללמוד, מפיגועי הטרור הקשים אשר התרחשו במרוצת ארבע השנים שחלפו מאז דו"ח המבקרת ומסיורים שערכו העותרים לאורך קו התפר, התעלמו המשיבים, עד היום, מההתרעות המפורטות בדו"ח ולא עשו דבר לתיקון הליקויים המפורטים בו.

ז. עמדת זרועות הבטחון

עמדת ראש שירות הביטחון הכללי

44. בישיבת הממשלה ביום 4.12.01 העיר, כפי שפורסם, ראש שירות הביטחון הכללי, מר אבי דיכטר למשיב מס' 1 על הצורך ביצירת קו תפר ברור. לפי הפרסומים, שלא הוכחשו, דחה המשיב מס' 1 את דבריו של ראש שירות הביטחון הכללי באומרו "מספיק עם הפנטזיות".
צילום כתבה בה תואר האירוע האמור אשר פורסמה בעיתון "ידיעות אחרונות" ביום 5.12.01 מצורף לעתירה זו כחלק בלתי נפרד הימנה ומסומן נספח ע/13.

45. ביום 12.2.02, בהופיעו בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שב ודרש, כפי שפורסם, ראש שירות הבטחון הכללי מממשלת ישראל לאשר הקמת חיץ פיסי בין הקו הירוק לשטחים בגדה המערבית, כדי לצמצם את יכולתם של מחבלים להיכנס לתחומי הקו הירוק. ראש שירות הבטחון הכללי הסביר כי השב"כ הגיע למסקנה זו משיקולים ביטחוניים בלבד, משום שכיום המעבר משטחי הגדה לישראל פרוץ. לדבריו, כיום ניכר הבדל משמעותי בין אפשרויות החדירה לישראל מהגדה המערבית לבין אפשרות החדירה מרצועת עזה. צילום כתבה בענין זה אשר פורסמה בעיתון "הארץ" ביום 13.2.02 מצורף לעתירה זו כחלק בלתי נפרד הימנה ומסומן נספח ע/14.

עמדת משטרת ישראל

46. מפקד המחוז הצפוני במשטרה, ניצב יעקב בורובסקי הזהיר כבר ביום 12.8.01 כי קו התפר באיזור הגלבוע פרוץ וזאת בעיקבות הרצח שבוצע באותו שבוע באיזור הגלבוע, סמוך לקיבוץ מירב. במעמד זה הזהיר מפקד המחוז הצפוני כי יש צורך להקים חיץ בקו התפר באיזור הגלבוע, הן ע"י הצבת חיילים לכל אורך הגיזרה והן ע"י הקמת מחסומים וגדרות.
צילום כתבה בענין זה אשר פורסמה בעיתון "גלובס" ביום 12.8.01 מצורף לעתירה זו כחלק בלתי נפרד הימנה ומסומן נספח ע/15.

עמדת צבא הגנה לישראל

47. גם עמדת צבא הגנה לישראל, בתשובתו לפניית מבקרת המדינה, מנובמבר 1997, היתה כי אין באפשרות צה"ל למנוע מעבר בלתי מבוקר של פלשתינים אל ריכוזי האוכלוסיה הישראלית בהעדר גדר בטחונית (עמ' 7 לדו"ח - נספח ע/9):

"בתשובתו מנובמבר 1997 ציין צה"ל כי הואיל וקו התפר הינו מושג מופשט ואינו מסומן בשטח על ידי גדר או קו הפרדה מוחשי או אחר אין למעשה אפשרות למנוע מעבר אנשים מצד אחד של הקו לצידו השני."

48. לסיכום, עמדת גורמי הבטחון היא כי אין אפשרות מעשית להגן על אזרחי ישראל מפני פיגועי הטרור משטחי יהודה ושומרון ללא הקמת גדר בטחונית בין ריכוזי האוכלוסיה הפלשתינית לישראלית!

ח. פעולות המשיבים

49. ניתן היה לצפות מן המשיבים כי מאות פיגועי הטרור בהם נהרגו מאות אזרחים ואלפים אחרים נפצעו, יגרמו להם לפעול במרץ בכדי להקים גדר ביטחונית בין ריכוזי האוכלוסיה הפלשתינית לריכוזי האוכלוסייה הישראלית. למצער, אפשר היה לצפות מהם כי יחייבו את הפלשתינים המבקשים להיכנס לישראל לעבור דרך מעברי ביקורת ביטחוניים, בהם ייבדקו, טרם כניסתם לישראל. דא עקא, עד עצם היום הזה, דבר מאלו לא נעשה.

50. חרף אוזלת ידם של המשיבים מתפרסמות מעת לעת ידיעות בכלי התקשורת היוצרות את הרושם המוטעה כאילו פועלים המשיבים להקמת גדר ביטחונית באיזורים מסויימים. דא עקא, בפועל טרם הוחל, ככל הידוע לעותרים, בישום תוכנית רצינית ומגובשת להקמת גדר ביטחונית רציפה ומלאה בין ריכוזי האוכלוסייה הפלשתינית לאוכלוסייה הישראלית - מכשול אשר יחייב את הפלשתינים המבקשים להיכנס לתחומי ישראל לעבור דרך נקודות ביקורת ביטחוניות בלבד.

51. לא זו אף זו, במקום לפעול בדרכים המפורטות לעיל, מפנים המשיבים משאבים יקרים לפתרונות מגוחכים, בהם אין כדי לתת ולו מענה מינימלי לבעיית חדירת המחבלים לישראל. על אופי התנהלותם הרשלני והתמוה של המשיבים בעניין זה ניתן ללמוד מצילום אשר פורסם ביום 6.6.02 בעיתון "מעריב" בו מוצגת, תחת הכותרת "גדר ללא הפרדה" - "הגדר הביטחונית" אותה מקים בימים אלו, המשיב מס' 3. מן הכתבה הנלווית לצילום עולה כי "גדר ההפרדה" האמורה הינה בגובה 1.2 מטר וכל אדם מסוגל לחצותה מעליה ומתחתיה. צילום הכתבה האמורה מצורף לעתירה זו כחלק בלתי נפרד הימנה ומסומן נספח ע/16.

52. ביום 21.2.02, לאחר 17 חודשים רצופי פיגועים חמורים בהם נהרגו מאות אזרחים יצא המשיב מס' 1 בהודעה לציבור שזו לשונה: "כדי להגביר את הביטחון של אזרחי ישראל החלטנו להקים איזורי חיץ לשם השגת הפרדה בטחונית. בדיון שהתקיים ב"מטבחון המורחב", החלטנו להתחיל מיד בסימון איזורי חיץ ובהקמת מיכשולים לאורכם".

הודעת המשיב מס' 1, כפי שצוטטה בעיתון ידיעות אחרונות מיום 22.2.02, מצורפת לעתירה זו כחלק בלתי נפרד הימנה ומסומנת נספח ע/17.

53. מהודעתו העמומה של המשיב מס' 1, לא ניתן להבין כלל: (1) מהו טיבם של אותם "איזורי החיץ" הנזכרים בהודעה; (2) מהו טיב המכשולים שייבנו באיזורי חיץ אלו; (3) מהו תוואי איזורי החיץ האמורים; (4) האם איזורי החיץ האמורים הינם רציפים או מקוטעים; ו- (5) מהו לוח הזמנים לאישור וביצוע התוכנית האמורה.

54. ביום 14.4.02, לאחר גל פיגועי טרור נוסף בו נהרגו למעלה ממאה אזרחים, אישר הקבינט הביטחוני לראשונה, כפי שפורסם, הצבת מערכת מיכשולים מקוטעת וחלקית באורך כולל של 70 ק"מ בלבד (כחמישית בלבד מרוחב "המעבר" בין ריכוזי האוכלוסייה הפלשתינית לישראלית), מתוכם מכשולים באורך כ- 10 ק"מ באיזור ירושלים. הקבינט לא אישר הקמת גדר בטחונית רציפה אלא רק מקטעים קצרים של גדר ביטחונית מול טול כרם, קלקיליה, איזור ירושלים וסמוך לאום אל פאחם ולבקעה אל ע'רביה. זאת ועוד, האישור שנתקבל היה עקרוני בלבד ולא כלל, ככל הידוע לעותרים, לוח זמנים או תכנון מפורט כנדרש. צילום כתבה בעניין זה כפי שפורסמה בעיתון "ידיעות אחרונות" ביום 15.4.02, מצורף לעתירה זו כחלק בלתי נפרד הימנה ומסומן נספח ע/18. גם החלטה זו לא הביאה כפי שמתברר להקמת גדר ביטחונית!

55. לאחר גל פיגועים נוסף, פורסם בכלי התקשורת ביום 3.6.02 כי המשיב מס' 1 אישר את הצעתו של המשיב מס' 2, לתוואי גדר ההפרדה שתקום בין ישראל לגדה המערבית. לפי התוכנית עליה פורסם תוקם בשלב הראשון גדר רציפה לאורך 110 ק"מ מכפר סאלם שליד מגידו בצפון ועד כפר קאסם בדרום וכוחות צבא ומג"ב אמורים להתפרש משני עבריה. בעיתונות פורסם כי מקורות במערכת הביטחון מעריכים בשנה את משך הקמת הגדר.

צילום כתבה בענין זה, כפי שפורסמה בעיתון "הארץ" ביום 4.6.02, מצורף לעתירה זו כחלק בלתי נפרד הימנה ומסומן נספח ע/19.

56. לאור ניסיון העבר חוששים העותרים כי גם "ההחלטה" האמורה (הנלמדת כאמור מפרסום בעיתון "הארץ" בלבד) לא תיושם כלל וגם אם תיושם, תבוצע בעצלתיים ובאופן חלקי בלבד. יתר על כן, אפילו תבוצע תוכנית זו במלואה ברור כבר כעת כי לא יהיה בה כדי למנוע או לצמצם באופן דרסטי את כניסת המפגעים הפלשתינים, שכן גדר זו תוצב לאורך פחות משליש מרוחב "המעבר" בין ריכוזי האוכלוסייה הפלשתינית לריכוזי האוכלוסייה הישראלית (110 ק"מ מתוך 350 ק"מ לערך).

57. למרבה הצער מלמד ניסיון העבר כי המשיבים נוהגים לצאת מעת לעת בפרסומים בדבר תוכניות להגנת קו התפר, תוכניות להקמת גדר הפרדה, הקמת מכשולים וכיוצא בזה, אולם תוכניות אלו אינן מגיעות כלל לשלב הביצוע וככל הנראה הינן בגדר "מס שפתיים" ותו לא.

58. לפיכך יתבקש בית משפט נכבד זה, במסגרת עתירה זו לקבוע לוח זמנים מזורז ככל הניתן להקמת גדר ביטחונית רציפה, מלאה ויעילה בין ריכוזי האוכלוסייה הפלשתינית לישראלית. כמו כן יתבקש בית משפט נכבד זה להורות למשיבים לחייב לאלתר פלשתינים המבקשים להיכנס לישראל להיבדק במעברי ביקורת ביטחוניים טרם כניסתם לישראל.

ז. סיכום החלק העובדתי

59. מן העובדות המפורטות לעיל עולה כי בהתאם למצב החוקי בישראל לא מוטלת כל חובה על פלשתינים המבקשים להיכנס לישראל לעבור במעברי ביקורת ביטחוניים. מצב בלתי נסבל זה מקשה על כוחות הביטחון לאתר מבין עשרות אלפי הפלשתינים הנכנסים מדי יום לישראל את המחבלים. יתר על כן, למרבה האבסורד נערכות הבדיקות הביטחוניות היחידות בתוך ריכוזי האוכלוסייה הישראלית - בכניסה לקניונים, מסעדות, תחנות מרכזיות ומוסדות חינוך ולא במעמד כניסת הפלשתינים לישראל!?

60. כמו כן עולה מן העובדות המפורטות לעיל כי קיימת אחידות דעים באשר לנחיצות ולהכרח בהקמת גדר ביטחונית רציפה ומלאה בין ריכוזי האוכלוסייה הפלשתינית ביהודה ושומרון לבין ריכוזי האוכלוסייה הישראלית. אחידות דעים זו מקיפה את מבקרת המדינה, שירות הביטחון הכללי, משטרת ישראל, צבא הגנה לישראל ואפילו, כעולה מהצהרותיהם האחרונות, את המשיבים עצמם.

IV הטיעון המשפטי

א. עיקרי הטיעון המשפטי

61. בהתבסס על התשתית העובדתית המתוארת לעיל ועל נתונים עובדתיים נוספים שיפורטו להלן, יטענו העותרים כדלקמן:

(1) הימנעות המשיבים מלקבוע נקודות ביקורת בהן יחוייבו פלשתינים, המבקשים להיכנס לישראל להיבדק, נגועה בחוסר סבירות קיצוני, שיקולים זרים וחוסר מידתיות.

(2) הימנעות המשיבים מהקמת גדר ביטחונית נגועה בחוסר סבירות קיצוני, שיקולים זרים וחוסר מידתיות.

(3) החלטת המשיבים מס' 1 ו- 2 להקים גדר ביטחונית חלקית באורך 110 ק"מ, כפי שפורסם, נגועה בחוסר סבירות קיצוני, שיקולים זרים וחוסר מידתיות.

(4) נוכח מצב החירום הביטחוני, מוטלת על המשיבים החובה לפעול באופן המהיר ביותר לשם הקמת גדר ביטחונית רציפה ומלאה אשר תמנע כניסה של פלשתינים לריכוזי אוכלוסייה ישראלית שלא דרך נקודות ביקורת ביטחוניות.

ב. המנעות המשיבים מלקבוע נקודות ביקורת בהן יחוייבו פלשתינים המבקשים להיכנס לישראל לעבור ולהיבדק נגועה בחוסר סבירות קיצוני, שיקולים זרים ושרירותיות

פגיעה בזכויות יסוד

62. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כעקרון חוקתי על חוקי - ראשון במעלה, את עקרון קדושת החיים (סעיף 1 לחוק) ואת הזכות היסודית לחיים (סעיפים 2 ו- 4 לחוק). סעיף 11 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מחייב את רשויות השלטון לכבד זכות זו. דא עקא, המשיבים, במעשיהם ובמחדליהם, פוגעים שלא כדין בזכויות יסודיות אלו של אזרחי ישראל!

63. בהתאם למצב החוקי הקיים כיום בישראל, פלשתיני העוקף מעבר בטחוני, מטרים ספורים ממנו ונכנס לישראל, אינו עובר כל עבירה. כתוצאה ישירה ממצב חוקי אבסורדי זה נכנסים מדי יום לישראל עשרות אלפי פלשתינים משטחי יהודה ושומרון, ללא כל בקרה וללא פיקוח בטחוני.

64. לא זו אף זו, במצב החוקי הקיים אין למעשה כל איסור על פלשתינים לטפס על גדרות הבטחון ולהיכנס לשטח ישראל!! הנה כי כן, שינוי המצב החוקי הינו תנאי מוקדם להבטחת יעילותה המלאה של הגדר הבטחונית.

65. כמו כן, מקשה מצב זה על כוחות הבטחון לגלות את המפגעים הנכנסים לישראל. לשם המחשה, לו היו מחוייבים הפלשתינים לעבור בדרכם לישראל דרך מעברי ביקורת מסודרים, הייתה חזקה לפיה כל אדם הנכנס לישראל שלא דרך מעברים אלו - עושה זאת למטרה בלתי חוקית (ביטחונית או פלילית) - דבר אשר היה מאפשר לכוחות הביטחון להפעיל סמכויות חוקיות נגדו. מצב מעין זה עשוי היה להגדיל באורח משמעותי את יכולתם של כוחות הביטחון להתמודד עם זרם "המחבלים המתאבדים" העושים את דרכם לעבר יעדי הפיגוע.

66. העותרים יטענו כי נוכח פיגועי הטרור החמורים הנגרמים בידי מחבלים מתאבדים ומפגעים אחרים הנכנסים באין מפריע ביחד עם המוני פלשתינים אחרים המגיעים לעבודתם, חלה על המשיבים החובה לפעול לאלתר ומיד לשינוי המצב החוקי באופן שיחייב את הפלשתינים המבקשים להיכנס לישראל לעבור דרך מעברי ביקורת ביטחוניים בלבד. בדרך זו ניתן יהיה לבדוק האם נושאים הנכנסים היתרי כניסה לישראל כחוק וכן לבצע בדיקה ביטחונית אשר תימנע חדירת מחבלים דרך מעברים אלו.

חוסר סבירות קיצוני

67. העותרים יטענו כי הימנעות המשיבים מלקבוע נקודות ביקורת בהן יחוייבו פלשתינים המבקשים להיכנס לישראל להיבדק נגועה בחוסר סבירות קיצוני. חוסר סבירות קיצוני זה בולט על רקע העובדה כי במקום לבצע את הבדיקות הביטחוניות במעמד כניסת הפלשתינים לישראל, נערכות הבדיקות הביטחוניות, אם בכלל, בלב ריכוזי האוכלוסיה הישראלית, על ידי כח אדם בלתי מיומן בעיקרו, וזאת בפתחי מסעדות, בתי קפה, קניונים, בתי ספר ומוסדות ציבור. דוגמא טרגית לכך הינה הפיגוע במלון פארק בנתניה בה קיפחו את חייהם 30 אזרחים. הבדיקה הביטחונית הראשונה בה נתקל המחבל שביצע את הפיגוע הייתה בכניסה למלון...!

68. זאת ועוד, חוסר הסבירות הקיצוני בעמדת המשיבים בעניין זה בולט אף על רקע העובדה כי מגזרים אחרים של ציבורים מחוייבים לעבור בדרכם לישראל דרך מעברי ביקורת קפדניים. כך למשל מחוייבים תיירים המגיעים לישראל לעבור דרך נקודות ביקורת, בהן מבוצעות בדיקות ביטחוניות קפדניות. אפילו אזרחי ישראל החוזרים מטיול בסיני מחוייבים לעבור בדרכם חזרה ארצה דרך נקודות מעבר מסודרות. היעלה על הדעת כי אנשים המבקשים להגיע מרמאללה וג'נין לישראל לא נדרשים להציג תעודה כלשהי בדרכם לישראל, קל וחומר לעבור ולהיבדק במעבר בטחוני כלשהו, בעוד אזרחי מדינת ישראל או תיירים זרים נבדקים באופן קפדני טרם הגעתם לישראל?!

69. העותרים יוסיפו ויטענו כי הימנעותם האמורה של המשיבים נגועה בשרירותיות. ברור כי המשיבים לא שקלו את התוצאות החמורות של המצב החוקי האמור אותו הם מאפשרים, לפיו עשרות אלפי פלשתינים חודרים מדי יום לישראל במאות דרכים עוקפות באופן המונע מכוחות הביטחון כל אפשרות סבירה לזהות את המפגע הפוטנציאלי בדרכו לישראל. יודגש כי במצב זה אין כל ערך לאמצעי התרעה בשטח, שכן תנועת פלשתינים דרך דרכים עוקפות אלה הינה חוקית וממילא אינה מלמדת על כוונות זדון מצידם.

חוסר מידתיות

70. חובה קרובה לחובה לנהוג בסבירות היא החובה לנהוג במידתיות ולנקוט באמצעים ההולמים את המטרה אותה מבקשים להשיג. ראו לענין בג"צ 987/94 יורונט קוי זהב (1992) בע"מ נ' שרת התקשורת, פ"ד מח(5), 412.

71. "מיקום" קו מערך הביקורת הביטחוני הראשון בלב ריכוזי האוכלוסייה בישראל הינה אמצעי בלתי מידתי ביחס לבעיה אותה אמור אמצעי זה לפתור. צעד מתבקש ומידתי לאין שיעור היה לחייב את הפלשתינים המבקשים להיכנס לישראל לעבור ולהיבדק במעברי ביקורת ביטחוניים במעמד כניסתם לישראל.

ג. המנעות המשיבים מהקמת גדר בטחונית נגועה בחוסר סבירות קיצוני, חוסר מידתיות ושיקולים זרים

פגיעה בזכויות יסוד

72. העותרים יטענו כי הימנעותם של המשיבים מלהקים גדר בטחונית רציפה אשר תחסום באופן הרמטי ככל הניתן את המעבר בין ריכוזי האוכלוסיה הפלשתינית לריכוזי האוכלוסיה הישראלית פוגעת פגיעה חמורה בזכות היסוד של אזרחי ישראל לחיים ובעקרון קדושת החיים.

חוסר סבירות קיצוני

73. מן העובדות אשר פורטו לעיל בהרחבה, עולה כי המשיבים לא נקטו עד היום בפתרון הבסיסי וההכרחי לטיפול בבעית הטרור - חסימת המעבר החופשי בין ריכוזי האוכלוסיה הפלשתינית לריכוזי האוכלוסיה הישראלית. ההגיון הפשוט מחייב כי הקמת גדר בטחונית לחסימת המעבר החופשי של מפגעים תהיה הצעד הראשון ולא האחרון, בנסיבות האמורות. היעלה על הדעת כי אדם המבקש להתגונן מפני פריצה לא ידאג בראש ובראשונה לנעילת דלת ביתו!? היעלה על הדעת כי ינקוט בצעד זה כצעד אחרון?

74. חוסר הסבירות הקיצוני בולט, בין היתר, על רקע ההתרעות הרבות לאחרונה בדבר "מגה פיגוע" - פיגוע ענק בקנה מידה שעוד לא היה ידוע בישראל. רק לאחרונה היו מעורבים מחבלים שהגיעו, ככל הנראה, מאיזור יהודה ושומרון, בנסיונות לפוצץ את אתר פי גלילות (פיגוע אשר לו היה מצליח עלול היה, לפי הפרסומים, לגרום לאלפי קורבנות!!) ובניסיון לבצע פיגוע אשר ימוטט את מגדלי עזריאלי! חשש זה בא לידי ביטוי גם בדבריו של המשיב מס' 2 בכנס שהתקיים בחיפה ביום 16.2.02:
"אנחנו הולכים בעתיד לקראת איומים בתחום הטרור הקונבנציונלי ובתחום הטרור הלא קונבנציונלי, שהאנתרקס הוא רק דוגמא לחלק מהם".
צילום כתבה בעניין זה אשר פורסמה בעיתון "הארץ" ביום 17.2.02 מצורף לעתירה זו כחלק בלתי נפרד הימנה ומסומן נספח ע/20.

75. בנסיבות הקיימות, יטענו העותרים, זכות האזרחים לבטחון ולחיים גוברת על כל שיקול אחר, יהא אשר יהא, ועל המשיבים לפעול בהתאם לחובתם ולספק לאזרחי ישראל בטחון והגנה מפני פגיעה בחייהם, בשלמות גופם ובקניינם.

שיקולים זרים

76. העותרים יטענו כי הימנעותם של המשיבים מהקמת גדר ביטחונית רציפה ומלאה, כמו גם מקביעת נקודות ביקורת בהן יחוייבו פלשתינים לעבור ולהיבדק טרם כניסתם לישראל, נובעת משיקולים זרים שאינם ממין העניין. בהעדר התייחסות עניינית מטעם מי מן המשיבים לפניות העותרים, לא נותר לעותרים אלא ללמוד על שיקוליהם של המשיבים מהתבטאויותיהם בכלי התקשורת:

(1) ביום 11.4.02 נערך כנס שוטרים, בנוכחות המשיב מס' 1, המשיב מס' 3 ומפכ"ל המשטרה. במפגש זה הביע המשיב מס' 1 את תפיסת עולמו באשר לנחיצות הגדר ביטחונית. בין היתר אמר המשיב מס' 1 את הדברים הבאים:

"אם רוצים לגדר הכל, אני מודיע לכם שמדובר בגדרות באורך רב. אורך הקו לפני מלחמת ששת הימים היה 309 ק"מ. יותר מכפול מאשר הגדר לאורך גבול הצפון, פי חמישה מאורך הגידור של רצועת עזה. אבל אם מדברים על מרחב התפר לא יכולה להיות גדר מצד אחד, צריך גדרות משני הצדדים, ויש את בקעת הירדן שגם שם צריך לשים גדר בשני הצדדים"

"נכון שגדר יכולה להקל. לכן בכוונתנו להציב גדרות או מכשולים בקטעים מסויימים בלבד אלא אם מישהו רוצה לספק חומרי גידור לפלסטינים כי זה פשוט יפורק מיד. נניח שנכניס גדר בין בקה אל גרביה לבקה אל שרקיה מה יישאר ממנה? כעבור שעה היא לא תהיה"

"אם יצטרכו לבדוק כל מכונית באופן מלא במעברים, אז מה, התנועה מתל אביב לירושלים תיעצר במשך שעות לבדיקה? יש היום מאתים אלף יהודים שחיים ביהודה ושומרון. אז מה. אז יבדקו?"

"אי אפשר לגדר אלף קילומטרים, כי גם כשיגדרו הכל למחרת יהיה פיגוע. ואז כולם יפקחו את עיניהם ויגידו "רגע אחד, השקענו שלושה מליארד שקל ובסוף מישהו עבר"

צילום כתבה בענין אשר פורסמה בעיתון "צומת השרון" ביום 19.4.02 מצורף לעתירה זו כחלק בלתי נפרד הימנה ומסומן כנספח ע/21.

(2) ביום 8.11.01 במהלך סיכום ביניים שערך המשיב מס' 2 עם סגנית שר הביטחון, הרמטכ"ל, אלוף פיקוד המרכז וחבורה של קצינים בכירים הביע אלוף פיקוד המרכז האלוף יצחק איתן את דעתו שכדי לחצוץ בין ערבים ישראלים לפלשתינים צריך גדר. באותו מעמד אמר מפקד אחד הגדודים למשיב מס' 2, בתשובה לשאלה מה היה עושה אם הייתה לו יד חופשית בכדי למנוע זליגה לתוך ישראל: "הייתי עושה שני דברים: משלים את חפירת התעלה לאורך הקו הירוק, שתמנע מעבר רכב ובונה גדר לאנשים". בתגובה ענה לו המשיב: "סגירה הרמטית לא תהיה… לתפוס אנשים שווה יותר מארבע גדרות".
צילום כתבה בעניין אשר פורסמה בעיתון "ידיעות אחרונות" ביום 9.11.01, מצורף לעתירה זו ומסומן נספח ע/22.

77. מן הציטוטים הנזכרים לעיל עולה כי השיקולים להם נותנים המשיבים מס' 1 ו- 2 פומבי, בהתנגדותם להקמת גדר ביטחונית הינם כדלקמן:

(1) העדר אמונה ביכולתה של הגדר הביטחונית לעצור את שטף הפיגועים.

(2) ההנחה כי בהקמת הגדר הביטחונית כרוכות הוצאות כבדות.

(3) האמונה כי פתרון צבאי עדיף על פני פתרון הקמת הגדר הביטחונית.

(4) החשש כי הגדר הביטחונית תפורק על ידי הפלשתינים ותשמש להם חומרי גלם.

(5) החשש לעכב תושבי יהודה ושומרון בדרכם לישראל וממנה.

78. העותרים יטענו כי השיקולים המפורטים לעיל הינם שיקולים מוטעים ומופרכים מיסודם. לחילופין, יטענו העותרים כי שיקולים אלו הינם שיקולים זרים ובלתי רלבנטיים, אותם אין המשיבים רשאים לשקול כלל בנסיבות העניין. לחילופי חילופין יטענו העותרים כי אפילו היו המשיבים רשאים לשקול את השיקולים האמורים בנסיבות העניין, אין ביכולתם של שיקולים אלו להוות משקל נגד כנגד זכות היסוד של אזרחי ישראל לשמירה על חייהם וגופם.

79. להלן יתייחסו העותרים לשיקולים אשר הועלו על ידי המשיבים מס' 1 ו- 2 בהתבטאויותיהם:

(1) העדר אמונה ביכולתה של הגדר הביטחונית לעצור את שטף הפיגועים

אמונתם של המשיבים מס' 1 ו- 2 באפקטיביות של הגדר הביטחונית, למרות דרישת זרועות הביטחון להקמתה המיידית ולאור העובדה כי כל מאמציהם למנוע את פיגועי הטרור נכשלו - הינה בגדר שיקול מוטעה ובלתי מבוסס. הקמת גדר ביטחונית הינה האמצעי הראשון בו יש לנקוט. את יעילותה של גדר יש לבדוק לאחר הקמתה ולא בטרם הוקמה. זאת ועוד, בכדי להבין עד כמה אבסורדית היא טענתם האמורה של המשיבים מוצע לבחון את הטענה בדרך הבאה. האם יכול מישהו לדמיין אלו אבדות בנפש היה הציבור בישראל סופג לולא הגדר בגבול הצפון ולולא הגדר ברצועת עזה. האם היו המשיבים עצמם מוכנים להסיר את גדר המערכת בגבול הצפון או את גדר המערכת לאורך רצועת עזה? האם היו המשיבים מוכנים להסיר את הגדרות המקיפים את מחנות צה"ל? ודאי שלא! לכל אדם סביר ברור כי גדר מערכת ביטחונית עדיפה על מצב של מעבר פתוח ופרוץ, בו ניתן לעבור באין מפריע!

(2) ההוצאות הכרוכות בהקמת הגדר הביטחונית

טענה נוספת הנשמעת מפי המשיבים היא העלות הגבוהה, כביכול, של הגדר הבטחונית. ראשית יטענו העותרים כי שום שיקול כלכלי אינו יכול לגבור על זכותם של אזרחי ישראל לשמירה על חייהם ושלמות גופם, קל וחומר בנסיבות הקיימות. היעלה על הדעת כי מדינת ישראל תפסיק לרכוש מטוסי קרב רק משום שהם יקרים. ודאי שלא. מטוס אף-15 אחד עולה מעל 600 מליון ש"ח. האם חושב מי מן המשיבים כי יש לחדול מרכישת מטוסי קרב רק משום שאלו יקרים. כפי שיורחב להלן, עלות הגדר הבטחונית, לפי ההערכות המופלגות ביותר, אינה עולה על מחירם של שניים עד שלושה מטוסי אף-15.

לא זו אף זו, מתברר כי הקמת הגדר הבטחונית הינה הכרח אף מן ההיבט הכלכלי!! על פי בירור שערכו העותרים עצמם וכן על פי פרסומים שונים - עלות הקמת גדר בטחונית משוכללת הכוללת את מירב אמצעי ההתרעה והאבטחה הנדרשים, מסתכמת, ב- 1 עד 5 מליון ש"ח לקילומטר גדר, היינו, כ- 350 מליון ש"ח עד 1.75 מליארד ש"ח לכל היותר. מנגד, מסתכמים הנזקים אשר נגרמו למשק הישראלי לפי הערכת שר האוצר במהלך 15 החודשים הראשונים ל"אינתיפאדת אל אקצה" (ספטמבר 2000 עד דצמבר 2001), בלא פחות מ- 24 מליארד ש"ח, קרי, 1.6 מליארד ש"ח לחודש!! מנתונים אלו עולה כי בנייתה של הגדר הבטחונית המשוכללת ביותר שקולה לנזקים הנגרמים למשק הישראלי במהלך חודש אחד של פיגועים!!
צילום כתבה המפרטת את העלות המוערכת של הגדר הבטחונית כפי שפורסמה בעיתון "ידיעות אחרונות" ביום 9.6.02 וכתבה בענין נזקי האינתיפאדה אשר פורסמה בעיתון "גלובס" ביום 24.3.02 מצורפים כחלק בלתי נפרד מעתירה זו ומסומנים נספחים ע/23 ו- ע/24 בהתאמה.
מן האמור לעיל נובע כי בסכומי הנזקים שנגרמו למשק הישראלי ניתן היה להקים גדר בטחונית מלאה - לפחות 20 פעמים עד עתה!! המנעות המשיבים מהקמת גדר בטחונית כאמור, הינה חסרת סבירות באורח קיצוני, אם כן, גם מן ההיבט הכלכלי.

אף מבקרת המדינה נתנה דעתה של ההיבט הכלכלי של הקמת הגדר הבטחונית (עמוד 12 לדו"ח):
"לדעת משרד מבקר המדינה, החיסכון הכספי מצימצום משמעותי של תופעת גניבות הרכב, היה תורם באופן משמעותי לכיסוי עלות ביצוען של תוכניות הפעולה לאבטחת מרחב התפר. את הפניית הכספים למימוש תוכנית מערכתית למרחב התפר יש לבחון, בין היתר, בהקשר להיקף הנזק הכספי שנגרם כתוצאה מגניבת כלי רכב במשך השנים האחרונות"

(3) עדיפות הפתרון הצבאי על פני פתרון הקמת הגדר הביטחונית

שיקול נוסף העולה מהתבטאויות המשיבים היא הקביעה כי פתרון צבאי של לחימה בקיני הטרור ותפיסת מבוקשים טוב יותר מפתרון הגדר הבטחונית.
העותרים יטענו כי שיקול זה מוטעה מיסודו ובלתי ענייני לאור העובדה כי אין כל סתירה בין הפתרון הצבאי לפתרון הקמת הגדר הבטחונית. גם במהלך הקמת הגדר הבטחונית ולאחר הקמתה יוכל צה"ל לבצע את אותן פעולות המבוצעות על ידו כיום, שכן הקמת הגדר הבטחונית אינה כרוכה בנסיגה משטחי יהודה ושמרון או בפינוי ישובים. לשם השוואה, קיומה של גדר מערכת בגבול הצפון לא מנע מעולם מצה"ל לפעול בעומק שטח הלבנון. כך גם קיומה של גדר בטחונית בגבול רצועת עזה לא מנע מעולם מצה"ל לפעול בעומק שטח רצועת עזה.

(4) החשש כי הגדר הביטחונית תפורק על ידי הפלשתינים ותשמש להם כחומרי גלם

העותרים יטענו כי שיקול זה מופרך על פניו. כיצד הצליח צה"ל להקים את גדר המערכת בלבנון? כיצד הצליח להקים את גדר המערכת לאורך רצועת עזה? אין ספק כי כוחות הביטחון יוכלו להבטיח כי הגדר הביטחונית לא תפורק!

(5) עיכוב יהודים תושבי יהודה ושומרון בדרכם לישראל

העותרים יטענו כי גם שיקול זה אינו מן העניין. שיקול "נוחות" מסוג זה ודאי אינו יכול לעמוד אל מול זכותם היסודית של אזרחי ישראל לשמירה על חייהם ושלמות גופם!

80. לסיכום, יטענו העותרים כי מניתוח עמדות המשיבים כפי שהתפרסמו בכלי התקשורת עולה כי השיקולים המונעים את הקמת הגדר הבטחונית הינם שיקולים זרים, מוטעים ונטולי כל יסוד אותם אין מקום לשקול בנסיבות הענין וכי אפילו היה ניתן לשקול אותם, אין ביכולתם של שיקולים אלו לגבור על זכותם היסוד של אזרחי ישראל להגנה על חייהם ושלמות גופם. לענין זה ראו בג"צ 651/86 סגן גונדר שמעון מלכה נ' שר המשטרה, פ"ד מ(4) 645,657 שם קבע בית משפט נכבד זה כי בבודקו את החלטת הרשות יבחן האם תחת מסווה של שיקולים לגיטימיים מסתתרים שיקולים אחרים שיסודם בשרירות או בשיקול פסול. העותרים יטענו כי זהו המצב בענייננו.

ד. החלטת המשיבים מס' 1 ו- 2 להקים גדר בטחון חלקית באורך 110 ק"מ, כפי שפורסם, לוקה בחוסר סבירות קיצוני, חוסר מידתיות ושרירותיות

81. המשיבים אשר חשו ככל הנראה כי דרך התנהלותם המפורטת לעיל נגועה בפגמים חמורים הזדרזו לצאת בתוכנית להקמת גדר בטחונית חלקית, אשר תחסום כ- 30% מרוחב "המעבר" (המינימלי) הקיים בין ריכוזי האוכלוסיה הפלשתינית לבין ישראל ("מעבר" שרוחבו כ- 350 ק"מ). על דבר "תוכניתם" האמורה נודע לעותרים רק מכלי התקשורת, ולא מן המשיבים עצמם. לפיכך רב הנסתר באשר לתוכנית זו על הגלוי.

82. יחד עם זאת יצויין כי ניסיון העבר באשר להתנהגות המשיבים מעלה חשש כבד כי המשיבים מעדיפים לדחות ככל הניתן את "הקץ" בכל הקשור להקמת גדר ביטחונית וקביעת מעברי ביקורת. חשש זה מתחזק נוכח העובדה כי לא נקבע, ככל הידוע לעותרים, כל לוח זמנים לסיום התוכנית. נוכח קוצר ידם של המשיבים במניעת פיגועי הטרור הניחתים על אזרחי המדינה מדי יום, היה ניתן לצפות כי המשיבים יפעלו בחמת זעם ובמלוא המרץ להקמה מיידית של גדר ביטחונית. ואולם לא כך הם פני הדברים. מפרסומים בעיתונים מתברר כי לא נקבעה שום עדיפות מיוחדת לתוכנית זו ואפילו לא נקבע כל לוח זמנים לסיומה, קל וחומר כזה אשר יהלום את מצב החירום הדוחק בו נתונים מדינת ישראל ואזרחיה.

83. די בנתונים המועטים אשר התפרסמו בדבר תוכנית זו בכדי להסיק כי תוכנית זו לוקה אף היא בחוסר סבירות קיצוני, חוסר מידתיות ושרירותיות. חוסר סבירותה של התוכנית האמורה נגלית על פניה. איזה ערך יש להקמת גדר בטחונית חלקית אשר לאחר שתושלם (בעוד שנה לכל הפחות), תחסום 30% בלבד מן המעבר הפרוץ?! למה הדבר דומה, לאדם הסוגר את חלונות ביתו בכדי למנוע פריצה ובה בעת מותיר את דלת הכניסה הראשית פתוחה לרווחה. כל אדם סביר מבין כי יעילותה של הגדר הביטחונית תלויה בכך שתחסום את מלוא רוחב המעבר.

84. משמעות התוכנית האמורה היא הותרת "המעבר" בין ריכוזי האוכלוסייה הפלשתינית לריכוזי האוכלוסייה הישראלית פרוץ למשך מספר שנים. בהתבסס על נתוני העבר צפויים בתקופה זו להירצח בפיגועי טרור מאות ישראלים אם לא אלפים(!!) ועוד אלפים רבים צפויים להיפצע!!

85. התוכנית האמורה לוקה גם בחוסר מידתיות. האמצעי בו בוחרים המשיבים הינו חסר ערך על פניו, שהרי ברור כי המחבלים המבקשים להיכנס לישראל ייכנסו דרך האיזורים הפרוצים. האמצעי היחיד ההולם את המטרה - מניעת פיגועי הטרור - הינו הקמה מיידית של גדר ביטחונית רציפה ומלאה, בין ריכוזי האוכלוסייה הפלשתינית הגדולים לבין ריכוזי האוכלוסייה בישראל, במקביל לחיוב הפלשתינים להיבדק במעברי ביקורת ביטחוניים בדרכם לישראל.

ה. המשיבים מחוייבים לפעול באופן המהיר ביותר להקמת גדר בטחונית רציפה ומלאה, אשר תימנע כניסה של פלשתינים לישראל שלא דרך נקודות ביקורת בטחוניות

86. העותרים יטענו כי נוכח האיום החמור על חייהם ושלמות גופם של אזרחי ישראל, מחוייבים המשיבים לפעול לאלתר ומיד, ללא כל דיחוי ובמהירות האפשרית לתכנון, אישור וביצוע תוכנית להקמת גדר ביטחונית רציפה ומלאה אשר תחסום כליל את "המעבר" הקיים בין ריכוזי האוכלוסייה הפלשתינית לריכוזי האוכלוסייה הישראלית.

87. לשם כך, אין להסתפק בהצהרות המשיבים בדבר כוונתם לקדם את הגדר במהירות האפשרית אלא יש לחייבם בהצגת לוח זמנים מפורט, להשלמת הגדר הביטחונית כולה, תוך פירוט הצעדים אשר יינקטו על ידם בכל שלב ושלב, והמקורות התקציביים להשלמת כל אחד משלבים אלו. אי חיוב המשיבים בהצגת לוח זמנים מפורט ומדוייק, לביצוע הפעולות הנדרשות - עלול להביא לסחבת ניכרת בישום הצעדים ההכרחיים למניעת כניסת המפגעים לישראל.

לענין זה ראו בג"צ 6300/93 המכון להכשרת טוענות בית דין נ' השר לענייני דתות ואח', פ"ד מח (4) 441,451 שם נקבע כי סבירות פעולת הרשות כוללת בחובה גם עמידה בלוח זמנים סביר.

V סוף דבר

88. עתירה זו דחופה ביותר לאור מהות הנושאים הנדונים בה.

89. עתירה זו נתמכת בתצהירו של רב ניצב (בדימוס) אסף חפץ, המפקח הכללי לשעבר של משטרת ישראל ובתצהיריהם של העותר מס' 2 והעותר מס' 3.

90. על יסוד כל אחד מהטעמים המפורטים לעיל, מתבקש בית משפט נכבד זה לקבל את העתירה ולהורות על מתן הסעדים המבוקשים בה, ליתן צווים על תנאי כמבוקש ולעשותם מוחלטים לאחר מכן.

91. בית המשפט הנכבד מתבקש לחייב את המשיבים בתשלום הוצאות עתירה זו, לרבות שכר טירחת עו"ד בצירוף מע"מ כחוק.

אילן ציאון, עו"ד

עדי ברוך, עו"ד

בעצמם ובשם העותרת 1